גז"ד למורשע במעשים מגונים בבת משפחה קטינה

איסור פרסום

תיק זה דן בעבירות מין אותן ביצע הנאשם במתלוננת, אליבא דכתב האישום. על מנת להגן על עניניה של המתלוננת, נאסר בזאת פרסום שמה וכל פרט אחר שעלול להביא לזיהויה.

לבד ממיגבלות אלה, מותר גזר הדין בפרסום.

השופט דוד רוזן :

הנאשם הואשם בשתי עבירות לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 בנסיבות המנויות בסעיפים 345(ב)(1) + 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על כך שביצע מעשים מגונים במתלוננת, שהינה קטינה ילידת שנת 1990.

הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר שב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשם היה בן זוגה לחיים של בת דודתה של אם המתלוננת. במהלך התקופה שבין יוני 2005 לאוגוסט 2005, ביצע הנאשם בקטינה מעשים מגונים בשלוש הזדמנויות שונות.

במהלך חודש יוני 2005 הגיעה הקטינה לביקור בבית הנאשם, ובשעת ערב שכבה במיטה באחד החדרים. הנאשם הציע למתלוננת לעשות לה "נעים" על הגב, הנאשם ביקש רשותה לשבת עליה, ועיסה את גבה תוך שהוא מחכך את ישבנו על ישבנה, כשהוא לבוש בתחתונים בלבד.

בהזדמנות אחרת, בחודש אוגוסט 2005, עת ביקרה המתלוננת בבית הנאשם, ושכבה בשעת לילה במיטה בחדר וצפתה בטלוויזיה, ביקש הנאשם מהמתלוננת להראות לו היכן היא מעוניינת לעשות פירסינג בטבורה. המתלוננת הרימה חולצתה, וחשפה טבורה בפני הנאשם. הנאשם ליטף המתלוננת באזור החזה והישבן מעל לחולצתה, ונישק את חזה מעל חולצתה, ללא הסכמתה. המתלוננת כיסתה עצמה בשמיכה, וביקשה מהנאשם לחדול ממעשיו. הנאשם שאל אותה האם ברצונה, כי יעשה לה "נעים בגב", וזו סירבה. הנאשם עזב את החדר.

בבוקר המחרת, עם קומה של המתלוננת, נכנס הנאשם לחדר, ונישק את הקטינה על צווארה וליטף את חזה ובטנה מעל לבגדים ללא הסכמתה. כאשר בשלב מסוים, הניח את ראשו על חזה של המתלוננת ,וציין בפניה, כי הוא "יכול להישאר כך כל היום".

באי כח הצדדים טענו כל אחד על פי עמדתו. התובעת המלומדת, עו"ד רותי שביט, הדגישה החומרה הטבועה במעשי הנאשם, מעשים המחייבים, לדידה, השתת עונש מאסר משמעותי.

מנגד, טען הסניגור המלומד, עו"ד עמית בר, כי מדובר במעשים הנושקים לרף התחתון של העבירות בהן הורשע הנאשם. עבירות שככלל נדונות בבית משפט השלום, עבירות שהעונש הראוי בגינן הינו עבודות שירות בלבד.

נוכח מהות העבירות נתבקשה חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות. ע"פ חוות הדעת מיום 11.5.08, העריכה הקרימינולוגית הקלינית הבכירה, הגב' מירב בוקשיצקי, כי הנאשם הינו בעל רמת מסוכנות מינית נמוכה.

על פי תסקיר הקורבן שהוכן ע"י פקידת סעד מחוזית לחוק הנוער ועובדת ציבור לעריכת תסקיר נפגע, הגב' מרים בן עטר, עולה, כי המדובר במתלוננת שהינה בעלת פגיעה אורגנית מולדת. אשר כך, השלכות הפגיעה המינית אותה חוותה הינן משמעותיות עבורה. פקידת הסעד ציינה בתסקירה, כי המתלוננת כמעט ולא הייתה מסוגלת להזכיר את שמו של נאשם, וכי היא חשה כעס ושנאה כלפיו וכלפי העולם כולו. המתלוננת חשה נבגדת, מרומה ומנוצלת על ידי הנאשם, וכי הנאשם ניצל את קרבתה לבת דודתה הקטנה. המתלוננת חשה אשמה על התפרקות המשפחה המורחבת. המתלוננת ממוקדת בכאבה, מבטאת סימפטומים של רגרסיה להתנהגויות מאוד אגוצנטריות, תובענות של ילדה קטנה המלווים באלימות קשה שלא היו טרם פגיעתה המינית. המתלוננת ביקשה להבהיר, כי חשוב לה שהנאשם ייענש באופן שיגרום לו להבין את משמעות ההרס שגרם לה, וכי ידע מהי התחושה של להיות קורבן.

הלכה היא מלפני בית המשפט העליון, כי שומה על בית המשפט להעניש נאשמים בעבירות כגון דא, באופן שיהא בענישה כדי "מסר" לקורבן ולציבור. על בית המשפט להבליט הצורך בהגנה על גופם ונפשם של קטינים חסרי ישע, שכן, כידוע, קטינים נתונים להשפעה ביתר קלות, ובפרט על ידי בני משפחה קרובים, בהם נוטה הקטין ליתן אמון [ראה בעניין זה: ע"פ 1034/06 פלוני נ' מ"י , (לא פורסם; ניתן ביום 6.4.06); ע"פ 5188/06 פלוני נ' מ"י, (לא פורסם; ניתן ביום 5.7.06); ע"פ 4102/94 פלוני נ' מ"י, (לא פורסם; ניתן ביום 3.1.95); ע"פ 1523/05 פלוני נ' מ"י, (לא פורסם; ניתן ביום 2.3.06)].

הנאשם בן 42 שנים, הינו בבחינת אזרח נורמטיבי, שעברו נקי וללא רבב. הנאשם שותף בעסק משפחתי לגידול ושיווק ירקות, שירת שירות צבאי מלא ומשרת בשירות מילואים. הנאשם הסובל מבעיות רפואיות שונות, הודה בביצוע המעשים, ובכך חסך את עדות המתלוננת בבית המשפט, כמו גם זמן שיפוטי יקר. הנאשם הביע חרטתו המלאה, ומעל לכך הביע הסכמתו ונכונותו לפצות המתלוננת בסך שמונים אלף ש"ח, כפי שכבר עשה בפועל.

הנאשם שלח ידו לגופה של המתלוננת, אבל ידו לא חדרה אל מתחת לבגדיה. כל שעשה היה מעל הבגדים, כך שעל פי כל אמת מידה מעשיו נושקים לגבול התחתון בעבירות בהן הורשע.

הנאשם נטל אחריות על שכמו כבר בחקירתו במשטרה, והפיצוי שהסכים לפצות הינו פיצוי גבוה, בלתי שגרתי, שאמור לפצות המתלוננת על נזקים שנגרמו לה, כך שתוכל להסתייע באנשי מקצוע לטובת הטיפול לו היא נזקקת.

מדובר באדם, שמסוכנותו נמוכה.

דברים נכוחים אלה עומדים מול מעשיו המכוערים.